כן, אנחנו יודעים. חיכיתם המון זמן (חלקכם בסבלנות) להוצאת הבלוג הזה.
אנחנו מאד מתנצלים על העיכוב.
עומס בעבודה ומחלוקת בין העורכים על הנוסח הובילה לעיכוב הלא רצוי.
אז הנה, סוף סוף, סיכום חודש תשרי!
אחח... איזה חודש עבר עלינו. חגים, טיולים, גשמים, שלג (!), והרבה פעילויות. בלי יותר מדי הקדמות - ניגש לעדכונים.
המבדיל בין קודש לחול
נתחיל מהעיקר. התחלנו עם שלשה של יומיים ראש השנה ואז שבת, אבל את זה היה גם לכם.
אח"כ היה לנו יום כיפור שחל בשבת - גם את זה היה לכם.
אחר כך הגיעה שלשה נוספת - יומיים של יום טוב ראשון של סוכות ושבת חול המועד.
ולסיום, עוד שלשה - שמיני עצרת, שמחת תורה, ושבת של אחרי החגים.
לא פלא שטליה קמה בבוקר והודיעה "אני לא רוצה ללכת יותר לבית הכנסת!". דוגרי. צודקת. עברו עלינו יותר מידי תפילות, יותר מידי סעודות, ויותר מידי חג.
היה לי דיון בוקר אחד עם מישהו מהקהילה. אני טענתי שהיום טוב השני של גלויות הוא חלק מהעונש של הגלות. הוא טען שזה לא עונש, אלא צורך - בגלל שבחיים בגלות חסרה קדושה, אז הוסיפו עוד יום בשביל להוסיף קדושה.
בין כך ובין כך - זה ממש לא מומלץ, ואין ספק שזה מלמד על כך שחסר כאן משהו מהותי בחיים היהודיים... כל כך הרבה ימים של "קודש", אבל אפילו לא טיפה של קדושת ארץ ישראל.
יום כיפור
לכל נדרי הלכנו בסיום יום עבודה. בבית הספר טענו שגם ככה אין מה להכין ליום כיפור אז אין סיבה לא ללמוד בערב יום כיפור. את התפילות התפללנו, כמו בראש השנה, במנין קטן ונחמד של בית הכנסת "ישראל הצעיר" (Young Israel). בעוד שבבית הכנסת המרכזי, איפה שאנחנו מתפללים במשך השנה, השמרטפיה הייתה רק לגילאי שלוש ומעלה (מה שמשאיר את אלחי בחוץ), בישראל הצעיר התחילו כבר מגיל שנתיים. אז הילדים זכו לבייביסטר למהלך התפילות, ואנחנו זכינו להתפלל בשקט. אם מתאמצים אפשר לומר שהייתה תפילה יפה ומרוממת, אם כי לא בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו רגילים אליהם מהארץ, מבית שמש, מירוחם וממגדל עוז...
פעילויות סוכות לבני עקיבא
לקראת סוכות קיימנו שתי פעילויות סניפיות. בפעילות הראשונה בנינו סוכות שונות ומשונות מאוכל אמיתי - השתדלנו שהן יהיו כשרות למהדרין, תרתי משמע. את הפעילות הנחו בוגרי בני עקיבא פילדלפיה שלומדים באוניברסיטת PENN בעיר, ולימדו את חבריא ב' את הלכות סוכה תוך כדי בניית סוכות מקרקרים, חמאת בוטנים, מרשמלו וחסה ששימשה כסכך.
בערב החג, שהיה גשום וסוער, קיימנו פעילות לילדי כיתות ב'-ה' בבית הכנסת: דוכנים, משימות והפעלות סביב חג הסוכות. הגיעו המון ילדים (30) והיה ממש מגניב.
בחג עצמו קיימנו את "דילוג הסוכות" (sukkah hop) המסורתי: כל שבט עובר בין כמה סוכות של משפחות בשכונה, כשבכל סוכה יש פעילות, דבר תורה, ומעין כתב חידה שמוביל לסוכה הבאה. גם בפעילות הזאת היו המון ילדים (קרוב ל-60), וחוץ מזה שהכל היה רטוב בגלל הגשם, היה ממש מוצלח.
פעילויות סוכות למשפחת קורן
לגבי חווית החג האישית שלנו, חוץ מזה שהוא נמשך 3 ימים ברצף גם ירד המון המון גשם. בלילה הראשון קידשנו ואכלנו כזית חלה וברחנו פנימה מהגשם, וכך לאורך כמעט כל הסעודות... מתחילים לאכול בחוץ, עד שהגשם נהיה בלתי נסבל, במהירות מקפלים הכל ונכנסים פנימה להמשך הסעודה בפנים... התארחנו המון, פגשנו המון אנשים... אבל לא לגמרי (או לגמרי לא) הרגיש כמו סוכות שאנו מכירים שבו אפשר לשבת בנחת בסוכה ולהנות מזיו השמש ומצל השכינה. בעצם, גם ככה אין פה שכינה אז גם אם היינו זוכים לשבת כמו שצריךבסוכה כנראה שלא היינו מרגישים משהו מיוחד.
נהננו מאד לבנות את הסוכה שלנו, אחרי שביקשנו רשות מהשכן הלא יהודי שלנו לבנות את הסוכה במגרש החניה שלנו. הוא לא ממש הבין איך הגענו הרגע ממצרים, אבל בכל זאת הוא הסכים בשמחה להחנות את הרכב שלו ברחוב למשך שבוע.
בסופו של דבר זכינו לאכול בסוכה רק ארוחת ערב אחת וארוחת בוקר אחת. בשאר הזמן הסוכה הייתה רטובה מהגשם...
ביום ראשון בבוקר קמנו ויצאנו לניו יורק, לחופשת סוכות של תיירים אמיתיים... נסענו לסטאטן איילנד (אחד מחמשת השכונות של New York City), ושם עלינו על שיט חינם על מעבורת נחמדה שחוצה את לשון הים למנהטן, כשבדרך רואים נוף מרהיב של הגשרים הענקיים של ניו יורק, של קו האופק של דרום מנהטן ושל פסל החירות. ירדנו במנהטן, שיחקנו שם בגן שעשועים וחזרנו באוניה לסטטן איילנד
משם נסענו לניו ג'רזי (המדינה), ל west orange (עיר במדינה) לארוחת ערב בסוכה של רבקה ואיתן הינדין, בני דודים של מרים.
בלילה ישנו בEnglewood (עוד עיר במדינת ניו ג'רזי) אצל הרב והרבנית רייכמן (גם בני דודים של מרים).
למחרת חצינו את גשר ג'ורג' וושינגטון באוטובוס, בחזרה לניו יורק, הגענו לצפון מנהטן, ושם פגשנו חברים של מרים (טלי פוס והארוס) שהצטרפו אלינו ליום טיול במנהטן. הטיול התחיל בנסיעה ברכבת התחתית ללב מנהטן (Times Square), שם הסתובננו בחנות צעצעוים ענקית של Toys R Us (לראותם בלבד).
משם המשכנו לביקור מרגש לספריה המרכזית שם פגשה טליה את "אריה הספריה" המקורי ואכלנו ארוחת צהרים בסוכה על גבי משאית.
המשכנו ברגל לסנטרל פארק שם נכנסנו לעוד חנות צעצועים ענקית שבמרכזה נמצא פסנתר אלקטרוני ענק...
חזרנו לניו ג'רזי, עייפים אך מרוצים, באותם אמצעי תחבורה שעימם באנו, ונסענו לTeaneck (כן, עוד עיר בניו ג'רזי), לארוחת ערב עם חברינו מבית שמש, משפחת ירחי, שליחי הסוכונת. בלילה ישנו אצל אהרון ושריתה קורן (הפעם בני דודים של אשר) בPasaic (זהו, העיר האחרונה בניו ג'רזי שהיינו בה).
את היום האחרון של החופשה שלנו בילינו, איך לא, בשופינג, ומלאנו את המקפיא שלנו במטעמיה הכשרים של טינק...
שמיני עצרת ושמחת תורה
מניו ג'רזי חזרנו הביתה לשמיני עצרת, שמחת תורה ושבת. ההקפות היו מאד מאכזבות ותפילת גשם הייתה קצת ריקה מתוכן (הרי אף אחד כאן לא באמת מתפלל לגשם). הפעם דוקא שמחנו שירד גשם בליל שמיני עצרת, ככה לא היינו צריכים לשבת בסוכה בשמיני עצרת...
גלעד שליט
התרגשנו כמו כולם לשמוע ולראות במדיומים השונים על שובו של גלעד שליט. היה משהו מאד מאתגר בניסיון להעביר לאנשים כאן את ההרגשה שלנו על המורכבות של העיסקה.
אחרי חופשת סוכות קיימנו בבית הספר תכנית על העיסקה. תלמידים שונים הציגו את הצדדים השונים בציבור הישראלי, אחר כך למדנו מקורות הלכתיים על הנושא של פדיון שבויים, ואחר כך התקיים דיון פתוח של כל התלמידים. היה מאד מעניין לשמוע את התובנות שלהם על הנושא.
אחרי החגים...
ועכשיו, כמו כל העולם היהודי... חוזרים לשגרה. בישיבות מדריכים אנו בונים את הלו"ז לשבועות הקרובים, בבית הספר חוזרים למסגרות ההוראה השונות, הילדים לבתי הספר... ואנחנו מתרגשים מאוד מאוד מבואם של סבא וסבתא הרווי ועכסה לביקור השבוע (הבלוג הזה נכתב לפני שהם הגיעו), ועוד יותר מכך, מהנסיעה שמתוכננת לנו לארץ לחנוכה, לחתונה של שירה ומתיתיהו... בחנוכה בע"ה. עוד חודשיים בדיוק!
להתראות בפעם הבאה,
משפחת קורן,
גלות פילדלפיה.
אנחנו מאד מתנצלים על העיכוב.
עומס בעבודה ומחלוקת בין העורכים על הנוסח הובילה לעיכוב הלא רצוי.
אז הנה, סוף סוף, סיכום חודש תשרי!
אחח... איזה חודש עבר עלינו. חגים, טיולים, גשמים, שלג (!), והרבה פעילויות. בלי יותר מדי הקדמות - ניגש לעדכונים.
המבדיל בין קודש לחול
נתחיל מהעיקר. התחלנו עם שלשה של יומיים ראש השנה ואז שבת, אבל את זה היה גם לכם.
אח"כ היה לנו יום כיפור שחל בשבת - גם את זה היה לכם.
אחר כך הגיעה שלשה נוספת - יומיים של יום טוב ראשון של סוכות ושבת חול המועד.
ולסיום, עוד שלשה - שמיני עצרת, שמחת תורה, ושבת של אחרי החגים.
לא פלא שטליה קמה בבוקר והודיעה "אני לא רוצה ללכת יותר לבית הכנסת!". דוגרי. צודקת. עברו עלינו יותר מידי תפילות, יותר מידי סעודות, ויותר מידי חג.
היה לי דיון בוקר אחד עם מישהו מהקהילה. אני טענתי שהיום טוב השני של גלויות הוא חלק מהעונש של הגלות. הוא טען שזה לא עונש, אלא צורך - בגלל שבחיים בגלות חסרה קדושה, אז הוסיפו עוד יום בשביל להוסיף קדושה.
בין כך ובין כך - זה ממש לא מומלץ, ואין ספק שזה מלמד על כך שחסר כאן משהו מהותי בחיים היהודיים... כל כך הרבה ימים של "קודש", אבל אפילו לא טיפה של קדושת ארץ ישראל.
יום כיפור
לכל נדרי הלכנו בסיום יום עבודה. בבית הספר טענו שגם ככה אין מה להכין ליום כיפור אז אין סיבה לא ללמוד בערב יום כיפור. את התפילות התפללנו, כמו בראש השנה, במנין קטן ונחמד של בית הכנסת "ישראל הצעיר" (Young Israel). בעוד שבבית הכנסת המרכזי, איפה שאנחנו מתפללים במשך השנה, השמרטפיה הייתה רק לגילאי שלוש ומעלה (מה שמשאיר את אלחי בחוץ), בישראל הצעיר התחילו כבר מגיל שנתיים. אז הילדים זכו לבייביסטר למהלך התפילות, ואנחנו זכינו להתפלל בשקט. אם מתאמצים אפשר לומר שהייתה תפילה יפה ומרוממת, אם כי לא בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו רגילים אליהם מהארץ, מבית שמש, מירוחם וממגדל עוז...
פעילויות סוכות לבני עקיבא
לקראת סוכות קיימנו שתי פעילויות סניפיות. בפעילות הראשונה בנינו סוכות שונות ומשונות מאוכל אמיתי - השתדלנו שהן יהיו כשרות למהדרין, תרתי משמע. את הפעילות הנחו בוגרי בני עקיבא פילדלפיה שלומדים באוניברסיטת PENN בעיר, ולימדו את חבריא ב' את הלכות סוכה תוך כדי בניית סוכות מקרקרים, חמאת בוטנים, מרשמלו וחסה ששימשה כסכך.
בערב החג, שהיה גשום וסוער, קיימנו פעילות לילדי כיתות ב'-ה' בבית הכנסת: דוכנים, משימות והפעלות סביב חג הסוכות. הגיעו המון ילדים (30) והיה ממש מגניב.
בחג עצמו קיימנו את "דילוג הסוכות" (sukkah hop) המסורתי: כל שבט עובר בין כמה סוכות של משפחות בשכונה, כשבכל סוכה יש פעילות, דבר תורה, ומעין כתב חידה שמוביל לסוכה הבאה. גם בפעילות הזאת היו המון ילדים (קרוב ל-60), וחוץ מזה שהכל היה רטוב בגלל הגשם, היה ממש מוצלח.
פעילויות סוכות למשפחת קורן
לגבי חווית החג האישית שלנו, חוץ מזה שהוא נמשך 3 ימים ברצף גם ירד המון המון גשם. בלילה הראשון קידשנו ואכלנו כזית חלה וברחנו פנימה מהגשם, וכך לאורך כמעט כל הסעודות... מתחילים לאכול בחוץ, עד שהגשם נהיה בלתי נסבל, במהירות מקפלים הכל ונכנסים פנימה להמשך הסעודה בפנים... התארחנו המון, פגשנו המון אנשים... אבל לא לגמרי (או לגמרי לא) הרגיש כמו סוכות שאנו מכירים שבו אפשר לשבת בנחת בסוכה ולהנות מזיו השמש ומצל השכינה. בעצם, גם ככה אין פה שכינה אז גם אם היינו זוכים לשבת כמו שצריךבסוכה כנראה שלא היינו מרגישים משהו מיוחד.
נהננו מאד לבנות את הסוכה שלנו, אחרי שביקשנו רשות מהשכן הלא יהודי שלנו לבנות את הסוכה במגרש החניה שלנו. הוא לא ממש הבין איך הגענו הרגע ממצרים, אבל בכל זאת הוא הסכים בשמחה להחנות את הרכב שלו ברחוב למשך שבוע.
בסופו של דבר זכינו לאכול בסוכה רק ארוחת ערב אחת וארוחת בוקר אחת. בשאר הזמן הסוכה הייתה רטובה מהגשם...
ביום ראשון בבוקר קמנו ויצאנו לניו יורק, לחופשת סוכות של תיירים אמיתיים... נסענו לסטאטן איילנד (אחד מחמשת השכונות של New York City), ושם עלינו על שיט חינם על מעבורת נחמדה שחוצה את לשון הים למנהטן, כשבדרך רואים נוף מרהיב של הגשרים הענקיים של ניו יורק, של קו האופק של דרום מנהטן ושל פסל החירות. ירדנו במנהטן, שיחקנו שם בגן שעשועים וחזרנו באוניה לסטטן איילנד
משם נסענו לניו ג'רזי (המדינה), ל west orange (עיר במדינה) לארוחת ערב בסוכה של רבקה ואיתן הינדין, בני דודים של מרים.
בלילה ישנו בEnglewood (עוד עיר במדינת ניו ג'רזי) אצל הרב והרבנית רייכמן (גם בני דודים של מרים).
למחרת חצינו את גשר ג'ורג' וושינגטון באוטובוס, בחזרה לניו יורק, הגענו לצפון מנהטן, ושם פגשנו חברים של מרים (טלי פוס והארוס) שהצטרפו אלינו ליום טיול במנהטן. הטיול התחיל בנסיעה ברכבת התחתית ללב מנהטן (Times Square), שם הסתובננו בחנות צעצעוים ענקית של Toys R Us (לראותם בלבד).
משם המשכנו לביקור מרגש לספריה המרכזית שם פגשה טליה את "אריה הספריה" המקורי ואכלנו ארוחת צהרים בסוכה על גבי משאית.
המשכנו ברגל לסנטרל פארק שם נכנסנו לעוד חנות צעצועים ענקית שבמרכזה נמצא פסנתר אלקטרוני ענק...
חזרנו לניו ג'רזי, עייפים אך מרוצים, באותם אמצעי תחבורה שעימם באנו, ונסענו לTeaneck (כן, עוד עיר בניו ג'רזי), לארוחת ערב עם חברינו מבית שמש, משפחת ירחי, שליחי הסוכונת. בלילה ישנו אצל אהרון ושריתה קורן (הפעם בני דודים של אשר) בPasaic (זהו, העיר האחרונה בניו ג'רזי שהיינו בה).
את היום האחרון של החופשה שלנו בילינו, איך לא, בשופינג, ומלאנו את המקפיא שלנו במטעמיה הכשרים של טינק...
שמיני עצרת ושמחת תורה
מניו ג'רזי חזרנו הביתה לשמיני עצרת, שמחת תורה ושבת. ההקפות היו מאד מאכזבות ותפילת גשם הייתה קצת ריקה מתוכן (הרי אף אחד כאן לא באמת מתפלל לגשם). הפעם דוקא שמחנו שירד גשם בליל שמיני עצרת, ככה לא היינו צריכים לשבת בסוכה בשמיני עצרת...
גלעד שליט
התרגשנו כמו כולם לשמוע ולראות במדיומים השונים על שובו של גלעד שליט. היה משהו מאד מאתגר בניסיון להעביר לאנשים כאן את ההרגשה שלנו על המורכבות של העיסקה.
אחרי חופשת סוכות קיימנו בבית הספר תכנית על העיסקה. תלמידים שונים הציגו את הצדדים השונים בציבור הישראלי, אחר כך למדנו מקורות הלכתיים על הנושא של פדיון שבויים, ואחר כך התקיים דיון פתוח של כל התלמידים. היה מאד מעניין לשמוע את התובנות שלהם על הנושא.
אחרי החגים...
ועכשיו, כמו כל העולם היהודי... חוזרים לשגרה. בישיבות מדריכים אנו בונים את הלו"ז לשבועות הקרובים, בבית הספר חוזרים למסגרות ההוראה השונות, הילדים לבתי הספר... ואנחנו מתרגשים מאוד מאוד מבואם של סבא וסבתא הרווי ועכסה לביקור השבוע (הבלוג הזה נכתב לפני שהם הגיעו), ועוד יותר מכך, מהנסיעה שמתוכננת לנו לארץ לחנוכה, לחתונה של שירה ומתיתיהו... בחנוכה בע"ה. עוד חודשיים בדיוק!
להתראות בפעם הבאה,
משפחת קורן,
גלות פילדלפיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה