אז ככה,
אחרי פרידה נרגשת מהמשפחה בשדה התעופה,
ואחרי טיסה קצרה של 12 שעות מעל אדמת אירופה ומימי האוקינוס האטלנטי,
נחתנו לפני קצת יותר משבוע שבוע, בשעת בוקר מוקדמת ביום שלישי, בשדה התעופה הבינלאומי של פילדלפיה.
אחרי נפילה משפחתית קלה במדרכה הנעה בשדה התעופה, יצאנו לאולם מקבלי הפנים שם חיכו לנו שלושה אנשים נחמדים ונכבדים מהקהילה. נכנסו למכונית הנחמדה שלנו (Van!) ונסענו לביתנו החדש.
הבית שלנו קטן ונחמד. בקומת הכניסה יש סלון, פינת אוכל, מטבח, פינת צעצועים ובלאגן.
בקומה העליונה יש שלושה חדרי שינה.
ויש לנו אפילו מרתף (Basement).
בשבת שלפני הטיסה מרים סיפרה לטליה על היהודים ברוסיה שהיו יורדים למרתף כדי לקיים מצוות בסתר. אז כשהגענו לכאן וראינו את המרתף, טליה אמרה: "אפשר לרדת ולקיים מצוות"!
במרחק 8 דקות הליכה מהבית שלנו נמצאת הצומת שתהיה הצומת המרכזית של חיינו בשנתיים הקרובות:
כבר כשיצאנו משדה התעופה הרגשנו קצת רטיבות באוויר, ומלווינו הסבירו לנו שעד לפני מספר רגעים ירד גשם. לתומינו חשבנו שזה מחזה נדיר לראות גשם באמצע הקיץ... במהלך השבוע הראשון שלנו גילינו שבערך כל יומיים יורד גשם, מלווה בסופות רעמים וברקים שלא היו מביישות את שיא החורף בבית שמש. השיא היה כשחזרנו הביתה ביום ראשון אחרי סוף שבוע מקסים במחנה מושבה של בני עקיבא - וגילינו לחרדתנו שהייתה הפסקת חשמל ברחוב שלנו. החשמל חזר רק ב10 בלילה...
כבר בבוקר הראשון שלנו בעיר נסענו לסופר השכונתי, שם הילדים שמחו מאד לגלות את עגלות הסופר המגניבות (כן, הבינבה מחוברת לעגלת הסופר),
וההורים התרגשו לגלות שהמחלקה הכשרה מכילה אפילו מוצרים מוכרים מהארץ (שניצלים של עוף טוב, למי שלא מזהה).
במהלך השבוע הראשון הספקנו גם לבקר 3 פעמים ב- Target...
את סוף השבוע בילינו, כאמור לעיל, במחנה מושבה של בני עקיבא.
מקום מקסים בלב גבעות מיוערות, על יד אגם קסום עם סירות.
רק שלוש וחצי שעות נסיעה! קטן עלינו. עוד שלושה שבועות ניסע למחנה אחר, מרחק של 6 וחצי שעות...
הילדים מאד נהנים כאן.
טליה מבלה את רוב זמנה ביצירות
אלחי מבלה את זמנו בלשיר "רוץ בן סוסי"
והדבר שהילדים הכי נהנים ממנו הוא, כמובן, גני השעשועים המקומיים, יש 2 במרחק הליכה מהבית, והדבר שהכי שימח אותם כשהם ראו לראשונה את הגנים שלהם היה שבכל אחד יש גן שעשועים מהמם!
במסגרת תפקידנו בבני עקיבא לא עשינו עדיין יותר מדי. שבוע שעבר פגשנו את ראש ועדת הנוער של בית הכנסת, בשבת במחנה פגשנו את חניכי הסניף שהיו שם, והיום בערב אנחנו פוגשים את ראשי הסניף ("הקומונרים") כדי לדון על התכניות לחודשים הקרובים.
זהו זה לבינתיים.
נקוה שבפעמים הבאות נוכל לספר גם על פעילויות ערכיות שעשינו כאן. בינתיים אנחנו מנסים להתאקלם.
שימו לב שאתם יכולים להירשם לקבל הבלוג באופן קבוע למייל שלכם על ידי לחיצה על הקישור למטה.
להתראות,
תהיו בקשר!
הקורנים (shining) בפילדלפיה.
אחרי פרידה נרגשת מהמשפחה בשדה התעופה,
ואחרי טיסה קצרה של 12 שעות מעל אדמת אירופה ומימי האוקינוס האטלנטי,
נחתנו לפני קצת יותר משבוע שבוע, בשעת בוקר מוקדמת ביום שלישי, בשדה התעופה הבינלאומי של פילדלפיה.
אחרי נפילה משפחתית קלה במדרכה הנעה בשדה התעופה, יצאנו לאולם מקבלי הפנים שם חיכו לנו שלושה אנשים נחמדים ונכבדים מהקהילה. נכנסו למכונית הנחמדה שלנו (Van!) ונסענו לביתנו החדש.
הבית שלנו קטן ונחמד. בקומת הכניסה יש סלון, פינת אוכל, מטבח, פינת צעצועים ובלאגן.
בקומה העליונה יש שלושה חדרי שינה.
ויש לנו אפילו מרתף (Basement).
בשבת שלפני הטיסה מרים סיפרה לטליה על היהודים ברוסיה שהיו יורדים למרתף כדי לקיים מצוות בסתר. אז כשהגענו לכאן וראינו את המרתף, טליה אמרה: "אפשר לרדת ולקיים מצוות"!
במרחק 8 דקות הליכה מהבית שלנו נמצאת הצומת שתהיה הצומת המרכזית של חיינו בשנתיים הקרובות:
- בפינה אחת נמצא בית הכנסת המרכזי, שם גם יתקיימו פעולות בני עקיבא.
- בפינה השנייה נמצא הגן של אלחי.
- בפינה השלישית נמצא בית הספר שבו נעבוד. בית הספר נמצא בטירה גדולה ששימשה פעם כבית של איש עשיר מאד. יש שטוענים שהמבנה גם שימש כבית הספר של הארי פוטר. בינתיים אנחנו מבלים את זמננו שם בפגישות עבודה ובלעכל את העובדה שבשנתים הקרובות אנחנו הולכים ללמד שם גמרא...
כבר כשיצאנו משדה התעופה הרגשנו קצת רטיבות באוויר, ומלווינו הסבירו לנו שעד לפני מספר רגעים ירד גשם. לתומינו חשבנו שזה מחזה נדיר לראות גשם באמצע הקיץ... במהלך השבוע הראשון שלנו גילינו שבערך כל יומיים יורד גשם, מלווה בסופות רעמים וברקים שלא היו מביישות את שיא החורף בבית שמש. השיא היה כשחזרנו הביתה ביום ראשון אחרי סוף שבוע מקסים במחנה מושבה של בני עקיבא - וגילינו לחרדתנו שהייתה הפסקת חשמל ברחוב שלנו. החשמל חזר רק ב10 בלילה...
כבר בבוקר הראשון שלנו בעיר נסענו לסופר השכונתי, שם הילדים שמחו מאד לגלות את עגלות הסופר המגניבות (כן, הבינבה מחוברת לעגלת הסופר),
את סוף השבוע בילינו, כאמור לעיל, במחנה מושבה של בני עקיבא.
מקום מקסים בלב גבעות מיוערות, על יד אגם קסום עם סירות.
הילדים מאד נהנים כאן.
טליה מבלה את רוב זמנה ביצירות
והדבר שהילדים הכי נהנים ממנו הוא, כמובן, גני השעשועים המקומיים, יש 2 במרחק הליכה מהבית, והדבר שהכי שימח אותם כשהם ראו לראשונה את הגנים שלהם היה שבכל אחד יש גן שעשועים מהמם!
במסגרת תפקידנו בבני עקיבא לא עשינו עדיין יותר מדי. שבוע שעבר פגשנו את ראש ועדת הנוער של בית הכנסת, בשבת במחנה פגשנו את חניכי הסניף שהיו שם, והיום בערב אנחנו פוגשים את ראשי הסניף ("הקומונרים") כדי לדון על התכניות לחודשים הקרובים.
זהו זה לבינתיים.
נקוה שבפעמים הבאות נוכל לספר גם על פעילויות ערכיות שעשינו כאן. בינתיים אנחנו מנסים להתאקלם.
שימו לב שאתם יכולים להירשם לקבל הבלוג באופן קבוע למייל שלכם על ידי לחיצה על הקישור למטה.
להתראות,
תהיו בקשר!
הקורנים (shining) בפילדלפיה.
