בלי לשים לב, עבר כבר חודש מאז שהגענו לכאן.
השבועיים האחרונים מתאפיינים בהסתגלות איטית (למבוגרים) ומהירה (לילדים) לשגרת חיינו פה.
הילדים ב"ה פורחים במוסדות השונים, טליה אט אט מוצאת חברות וחברים (לא כמו בארץ, אבל לפחות היא
יצאה מהבידוד החברתי שהיה לה בהתחלה), ואלחי, עוד לא מדבר אנגלית, אבל הגגנות שלו שלא מבינות מילה בעברית, לומדות לאט לאט ש"אווירון", "משאית", "אוטובוס" הן מילים בסיסיות בתקשורת עם אלחי, והן כולן טוענות בתוקף שהוא לגמרי בענינים ומבין את כל מה שהם אומרות לו. חדשות נוספות מחיי אלחי זה שהשבוע בקעה לו שן חדשה. בשעטו"מ.
אין חדש תחת השמש
אצלנו המבוגרים אנחנו לאט לאט נכנסים לשגרת בית הספר. מרים מלמדת המון שיעורים ועסוקה כל הזמן בסיפור של להכין \ להעביר \ לבדוק עבודות וכו', באינטנסיביות לא פרופורציונלית ליתר המשימות בחיים הנוכחיים. אשר ממלא במסירות בבית הספר את תפקיד "חסר גלגל אני גלגל": מלמד 8 ש"ש את התלמיד הכי חכם גמרא, עוד 8 ש"ש לתלמידה הכי חלשה משהו שאמור להיות גמרא ובדיעבד ניתן לקרוא לו "מבוא לתושב"ע" \ "מבוא לחיים יהודיים", ועוזר למורים עם קבוצות של תלמידים שזקוקות לאיזשהו תגבור כזה או אחר.
הערה אחרונה בתחום בית הספר היא החוויה החזקה שלנו, שבניגוד לכל אולפנא או ישיבה תיכונית סטנדרטית בארץ שבה בשבוע לפני ראש השנה עסוקים בסיורי סליחות, טישים אל תוך הלילה, שיחות מוסר, דברי התעוררות ושאר שוברי שגרה למיניהם, כאן השגרה חזקה מתמיד, כאילו לא מתחילה שנה חדשה בשבוע הבא. "יום הדין", "ימי הרחמים והסליחות" ... הם ביטויים שכמעט ולא נמצאים פה בלקסיקון... בע"ה נצליח במסגרות השונות להכניס טיפה מזה...
קדימה בני עקיבא
החוויות המשמעותיות שלנו בשבועיים האחרונים הם השבתונים של בני עקיבא שהיו לנו.
שבתון הדרכה
בשבת פרשת "כי תצא" קיימנו פה בפילדלפיה שבתון הדרכה לשני סניפי פילדלפיה, שבתון שבנינו יחד עם הבוגרים המקומיים ועם התיכוניסטים שמובילים פה את הפעילות בסניף (יעני קומונרים). ב"ה הייתה שבת כיפית ומשמעותית, מלאת תוכן ורוח. אירחנו בבית שלנו "טיש" בליל שבת (35 חברה' סביב שולחן "ליל הסדר" ארוך), סעדנו סעודות משותפות, עברנו והעברנו יחידות בנושא הדרכה, וציינו את מוצאי שבת כמו שרק אמריקאים יודעים לעשות.
במוצ"ש התקיימה פעילות מגניבה בנושא מנהיגות על פי הסרט מלך האריות.
ולמחרת ביום ראשון בבוקר (Sunday!) קיימנו אירוע לפתיחת הסניף, סביב הנושא השנתי שהוא תולדות עם ישראל.
כנס עבודה
בשבת פרשת "כי תבא" ארזנו את חפצינו, לקחנו איתנו את ראשי הסניף התיכוניסטים, ונסענו ל"כנס עבודה" - מעין סמנריון הדרכה והעצמה לכל השליחים וחברי ההנהגה המקומית בסניפי צפון אמריקה. היה מאד מרומם בלראות את כל האנשים המדהימים האלה שמשקיעים כל כך הרבה בשביל הסניפים שלהם. היה גם מאד מיוחד לראות את השילוב בין השליחים הכל כך ישראלים לבין ההנהגה המקומית הכל כך אמריקאית...
השבתון התקיים ב"camp stone", עוד אחד ממחנות הקיץ של בני עקיבא. המחנה נמצא בצפון מערב פנסילבניה, מרחק של 7 שעות נסיעה בלבד מפילדלפיה. כדי להגיע לשם, יצאנו לדרך ביום חמישי בשמונה בערב והגענו למחנה בשלוש בלילה... (היו שני סניפים שעוד הגיעו אחרינו). המחנה נמצא באזור נחמד, מוקף ביערות ובכפרים קטנים, סמוך לכפר פיצפון בשם "מטע הסוכר" (תרגום מילולי של Sugar Grove), שחלק מהאוכלוסיה שלו הם מקהילת ה"אמיש" - מעין כת מוזרה שחיה כמו לפני מאות שנים, ובין השאר מתניידת בעזרת סוסים וכרכרות.
קצת הרגשה של מה שהיה בשבתון אפשר לקבל מהסרט שהפיקו בני עקיבא.
בשבת זכינו לפגוש את אבא של מרים שהיה "במקרה" בנסיעת עסקים באיזור (טורונטו זה רק 4 שעות נסיעה מהמחנה). היה ממש משמח לפגוש מישהו מהמשפחה!
חזרנו מסוף השבוע עייפים אך מרוצים, ומלאי התרוממות רוח - וצללנו היישר לתוך שבוע עמוס נוסף בבית הספר...
פתיחת סניף
בשבת האחרונה נפתח הסניף באופן רשמי לשנה זו, אחרי תרדמת החורף. נושא השבוע היה "מלכי ישראל", והמדריכים העבירו פעולות ממש על רמה (במיוחד המדריך של כיתות ז-ח שהעביר משהו על סוגי ממשל שלא היו מביישים קורס מתקדם באוניברסיטה).
זהו לבינתיים.
מסתבר שכתיבת הבלוג לוקחת לנו יותר זמן ממה שחשבנו, ומסתבר שכל הדברים שאנחנו עסוקים בהם כאן לא משאירים לנו כל כך הרבה זמן פנוי, אז יכול להיות שתדירות הבלוגים שלנו תמשיך לרדת.
עם הקוראים הנאמנים הסליחה.
מי שמתגעגע מוזמן ליצור קשר אישי - בטלפון או במייל. אתם יודעים איך להשיג אותנו.
להתראות,
אשר!
נ.ב.
מזל טוב למרים לרגל אירוסי אחותה. בעז"ה נתראה בארץ לכבוד החתונה!
נראה לי שכיף מדי שם, למה שמישהו ירצה לעלות לארץ...
השבמחק